גמילה מחיתולים בלילה

.גמילה מחיתולים בלילה היא אחד משלבי ההתפתחות של ילדים

לרוב בסביבות גיל שנתיים מתחילה בשלות פיזית ומוטורית לגמילה מחיתולים, אחריה מגיעה הבשלות הרגשית וההתנהגותית שמאפשרת להיפרד מהחיתול בזמן היום כשהילד או הילדה ערים.

השלב הבא בתהליך הוא גמילה מחיתולים בזמן שנת הצהריים ובלילה . אורך השלב הזה משתנה בין ילד לילד. לעיתים מדובר בזמן קצר, אך במקרים רבים זה נמשך חודשים לא מעטים ואף שנים.

בניגוד לגמילה מחיתולים במשך היום, שיש בה מרכיב רגשי-התנהגותי,הגמילה מחיתולים בלילה מושפעת בעיקר ממרכיבים פיזיולוגים,הורמונליים,עצביים .

לכן , נזיפות,כעס או ניסיונות לשכנע באמצעות פרסים או עונשים, לא יהיו יעילים ואף עלולים להגביר את המתח הרגשי של הילד לקראת שעת השינה.

עד גיל 6 נרצה לראות שינוי אצל הילד ביכולת ההתאפקות והשליטה בשתן בלילה, כלומר, לראות אחד או יותר מהסימנים הבאים: ירידה בתדירות ההרטבות, התעוררות מהשינה בגלל ההרטבה, ירידה בכמות השתן שמשתחררת.

רוב הילדים יהיו יבשים הרבה לפני, אבל אני חושבת שעד גיל 6 גם המאחרים יקומו יבשים יותר ויותר.

הסיבות האורגניות להרטבה בלילה-

בחלק גדול מהילדים שמרטיבים יש היסטוריה משפחתית. אחוז גדול יותר של הילדים המרטיבים הם בנים. ייתכן שנפח שלפוחית השתן קטן יחסית או השריר חלש. יתכן כי רמת הורמון ADH ,האחראי על עיכוב מתן השתן בלילה,נמוכה. ויכול להיות שיש חסימות כלשהן במערכת השתן. גם תולעים במערכת העיכול יכולות לגרום להרטבה לילית.

אחד הגורמים הנוספים שיכולים להשפיע על יכולת השליטה בלילה הוא איכות השינה והנשימה של הילד.

שינה לא איכותית (כמות שעות שינה קטנה יחסית\שינה לא רציפה\תנועתיות רבה בזמן השינה) ו/או בעיות נשימה, כמו אסתמה או בעיות הקשורות לחסימה בדרכי האוויר,כמו למשל קיומם של שקד שלישי או פוליפים, עלולות להשפיע לרעה על הגמילה מחיתולים בלילה.

לתזונה יש גם כן השפעה- שתיית מים מרובה לפני השינה או בשעות הלילה ,עלולה להכביד על מערכת השתן ולגרום ליציאה של נוזלים מהגוף. שתיה ממותקת או מזון עתיר סוכרים משפיעים גם כן על הצורך של הגוף לאזן את רמות הסוכר באמצעות הוצאת נוזלים.

ויסות חושי –קושי בעיבוד חושי הוא למעשה קושי של מערכת העצבים לקלוט,לעבד או לווסת את הגירוי ולתת לו ביטוי מוטורי. מאחר וגמילה מחיתולים דורשת בשלות עצבית, ייתכן שמערכת העצבים שלהם תהיה לא מאוזנת ויהיה קושי בנושא הגמילה מחיתולים, הן ביום והן בלילה.

בעיות רגשיות התנהגותיות-למרות שתהליך הבשלות הפיזית לגמילה מחיתולים בלילה,הוא פיזיולוגי, לבעיות רגשיות יש השפעה על יכולת הלמידה של הגוף . מתח ממצבים כמו משבר משפחתי,טראומה וכד', יכולים להשפיע על יכולת הילד להפסיק להרטיב, ואף עלול לגרום לילדים שכבר נגמלו בלילה לחזור ולהרטיב.

אז מה העצות שלי לגמילה מוצלחת מחיתולים בלילה?

• קודם כל- מגיעים למצב שיש גמילה מוצלחת מחיתולים במשך היום. אם יש בעיה בגמילה מחיתולים במשך היום, סביר שגם בלילה תהיה הרטבה.

• אם אין בעיה רפואית ידועה, מומלץ לא להתעסק בנושא עד גיל 6. סביב הגיל הזה אצל מרבית הילדים תחול הבשלה של המערכת ותיפסק ההרטבה. חבל לייצר לחץ מיותר על הילד או להעמיס עליו בדיקות רפואיות שלא לצורך . אני ממליצה להשתמש במשטחים סופגים שיגנו על המזרון, להחליף בענייניות את המצעים ולשמור על סבלנות והכלה מול הילד שהרטיב.

להשאיר חיתול או להחזיר אותו אם כבר הורדתם- רק אם יש הסכמה מצד הילד.

חשוב לציין כי עוזבים את הנושא רק אם אין הבעת מצוקה רגשית של הילד בנושא. במידה והילד מדבר על כך ומביע רגש בנושא, יש לתת לכך מענה ולא להתעלם.

• לא לקחת באמצע הלילה לשירותים- זה משבש את איכות השינה של הילד שחשובה להתפתחותו, וגם פוגע ומעכב את תהליך הלמידה הפיזיולוגי של ההתאפקות בלילה. וכמובן, פוגע גם באיכות חייכם ההורים. אוסיף הסתייגות קלה לעניין זה - עבור ילדים גדולים יחסית (מעל 5), שגמילת היום שלהם הושלמה זה מכבר, אבל בלילה יש עדיין הרטבה: אם הילד לא התפנה לפני השינה כראוי, או שתה לפני השינה , אז ניתן בתחילתו של הלילה לקחת להתפנות. במרבית המקרים זה יגרום לילד לקום יבש. לא הייתי מאמצת זאת כהרגל קבוע, אבל בהחלט זה יכול לתת לילד תחושת מסוגלות שהיא חשובה גם כן.

• שינה- אם השינה לא איכותית, מומלץ לבדוק את מקור הבעיה באמצעות גורם מקצועי כגון: מעבדת שינה, רופא א.א.ג או אלרגיות , מרפאים בעיסוק (אם המקור הוא חושי או מוטורי), הדרכה הורית או פסיכולוג (מקור התנהגותי-רגשי) ולקבל הכוונה בנושא. טיפול בנושא איכות השינה מביא במקרים רבים להטבה בנושא הרטבת לילה.

• שתייה- מומלץ להקטין את כמויות השתייה של הילד לפני השינה ולהימנע מלתת לו משקאות ממותקים,מוגזים או כאלה מכילים קפאין. יש ילדים שרגילים להירדם תוך כדי שתייה או צורכים כמות גדולה של נוזלים דווקא לקראת השינה ובמהלך הלילה .את ההרגל הזה מומלץ להחליף בטקס שינה אחר .

• תזונה – מומלץ להימנע מארוחות כבדות קרוב לזמן השינה וכן לשלב בתזונה היומית סיבים, שתורמים לזרימה במערכת העיכול .

כדאי לשים דגש על הפחתה בצבעי מאכל במאכלים ומשקאות- הוכח כי הם עלולים לייצר אי שקט וחוסר קשב אצל ילדים גם ביום וגם בלילה.

• לשים לב להרגלי ההתפנות של הילד במשך היום- לבדוק שלא מתאפק (ילדים רבים מתאפקים בזמן משחק או בסביבה שאינה הסביבה הביתית כמו גן או בית ספר), שאין עצירויות.

כדאי להרגיל את הילד ללכת להתפנות לפני הכניסה למיטה בלילה.

• מגע ,תנועה וחוויות שיווי משקל- כאשר ילד חווה את הדברים האלה במהלך היום ברמה מספקת, נוצרת למידה ושינוי במוח,משתפרת מודעות גוף והבשלות העצבית. בנוסף גם יש יותר רגיעה בגוף. כדאי לשים דגש גם על חיזוק שרירי, בדגש על השרירים הטבעתיים , ביניהם גם שרירי השלפוחית שמאפשרים את יכולת ההתאפקות.

• דמיון מודרך או מנטרה לפני השינה. לספר לפני השינה שאת הפיפי שומרים בגוף והוא או היא יכולים לקום כשירצו להתפנות. כדאי להשאיר אור בשירותים על מנת שיהיה קל להגיע אליהם.

• תהליך טיפולי התנהגותי- אם הילד חווה קושי רגשי- התנהגותי , בין אם משהו חדש או מתמשך כגון הליך פרידה של הורים, קשיים בגן או בית הספר וכד', מומלץ למצוא טיפול תומך שיתאים לילד. לקשיים רגשיים יש השפעה גם על הרטבה בלילה.

• טיפול הומאופטי או פרחי באך - תמציות בומאופטיות של רקוואק שמספרן R18 ו- R74 מסייעות והתאמה אישית של פרחי באך אצל מטפל/ת מוסמך לנושא