ספר ילדים על פרידה מחיתולים
בבטן של אופיר
סיפור שנולד מתוך התמודדות אמיתית והפך לכלי שמדבר עם ילדים דרך דמיון
"בבטן של אופיר" הוא ספר ילדים שכתבה מאיה אריאלי-ברון מתוך חוויה אישית עם בנה הבכור, אופיר. דרך עולם דמיוני שמתרחש בתוך הבטן, הספר מאפשר לפתוח עם ילדים שיחה על הגוף, השירותים והפרידה מהחיתול בדרך קרובה ופחות מאיימת.
איך הכול התחיל
הספר שנולד מהסיפור של אופיר
הבן הבכור של מאיה, אופיר, התמודד עם קושי וחרדה סביב היציאה לשירותים. הוא הבין מה מצפים ממנו, אבל הקושי הרגשי נשאר.
כשהגישות שהיו זמינות למשפחה לא הספיקו, מאיה כתבה סיפור משלה. המטרה הייתה להכניס דמיון, הומור וקלילות לנושא שהפך מלחיץ — ולתת לילד ולמשפחה דרך אחרת לדבר עליו.
מהסיפור האישי הזה נולד "בבטן של אופיר": ספר ילדים על פרידה מחיתולים, שנשאר כלי להורים ולילדים ולא הבטחה לתוצאה.
הסיפור
עיר קטנה של גמדים בתוך הבטן
בתוך הבטן של אופיר מתרחשת עיר דמיונית של גמדים. הדמויות והעולם הזה יכולים לפתוח שיחה עם ילדים על מה שקורה בגוף, בלי להפוך את השירותים לנושא מאיים.
הסיפור נותן שפה משותפת להורה ולילד. הוא יכול לשמש ככלי כשמדברים על הגוף, על היציאה לשירותים ועל גמילה מחיתולים — לצד מידע מעשי להורים.
הספר אינו מטפל, אינו פותר קשיים ואינו מחליף ליווי מקצועי. הוא מאפשר לדבר, לדמיין ולהתקרב לנושא בקצב של הילד.
מתי אפשר להכניס את הספר לתהליך?
בתחילת הפרידה מהחיתול
כשהמשפחה רוצה להכניס את הנושא דרך סיפור ומשחק.
כשהשירותים מעוררים חשש או התנגדות
ככלי לשיחה ולדמיון — בלי להציג את הספר כטיפול.
כשרוצים לתת לילד שפה משלו
הדמויות והסיפור יכולים לתת להורה ולילד עוד דרך לדבר על מה שקורה.
הספר הוא כלי להורים ולילדים ואינו תחליף לייעוץ רפואי או מקצועי כאשר יש כאב, עצירות מתמשכת, תסמינים בדרכי השתן או קושי משמעותי.
מעבר לסיפור
פרידה מחיתולים היא תהליך שלם
הספר יכול להיות כלי אחד בתוך תהליך רחב יותר: מוכנות, מודעות לגוף, עצמאות, הפחתת לחץ, והתאמה לילד ולמשפחה. המדריך לפרידה מחיתולים מרחיב על התהליך כולו; ההדרכה ההתפתחותית נותנת הקשר רחב יותר של ליווי.
מאחורי הספר
מאיה אריאלי-ברון
מאיה אריאלי-ברון היא המחברת של "בבטן של אופיר". הספר צמח מתוך החוויה האישית שלה כאמא ומתוך העבודה המקצועית עם ילדים והורים, לצד כלים ותוכן נוספים סביב פרידה מחיתולים והדרכה התפתחותית.
- כתיבה:
- מאיה אריאלי-ברון
- איורים:
- קטיה אמינוב ברזובסקי
- עריכה:
- ניצה פלד