מטפסים למעלה

בזמן הטיפוס הילד מתכנן עלייה וירידה, מסדר ידיים ורגליים על החבלים, מושך את הגוף מהקרקע, יורד לאט יותר, ושומר על שיווי משקל — במיוחד כשילדים אחרים מניעים את החבלים.

אפשר לראות שם גם תנועה לכל הכיוונים: כפיפה, זקיפה, צד ופיתול בגב. אלה תצפיות על מה שהמשחק דורש, לא הבטחה לשיפור מערכות בגוף.

אפשר להוסיף הנחיה קצרה כדי לגוון את השימוש במתקן: לעלות ממקום אחד ולרדת מצד אחר, או לשנות מסלול בכל עלייה. ילדים לפעמים נעזרים בהכוונה של מבוגר — גם לביטחון וגם לרצון לנסות שוב.

• להיתלות בידיים כשהרגליים באוויר, כמו על מתח, ולספור יחד כמה שניות מחזיקים.
• להניח ידיים על החבלים כמו על מקבילים ולהחזיק רגליים באוויר.

מניסיונה של מאיה, מתקן אחד יכול לאגד במשחק חיזוק תנועה, שמירה על יציבה, סדר פעולות, קשב לגוף, מפגש עם ילדים אחרים והתמודדות עם תסכול. כשמצליחים לטפס, לפעמים עולה גם תחושת מסוגלות.

היא ציינה שהורים לפעמים פונים למשחק כזה כשיש קושי בקשב, בתנועה מגושמת, בישיבה במקום, בארגון, בסף תסכול או במעקב אחרי הוראות. אין בטיפוס אחד כדי לקבוע אבחנה, וביקור בודד בגן לא פותר קושי.

זה יכול להיות עוד כלי נעים בארגז הכלים של הבית — לא תרגול שמבטיח התפתחות. אם בוחרים לחזור לגן במהלך השבוע, עדיף לשמור על אווירת משחק.